ועידת התביעות מודיעה: כמיליארד דולר ליורשים;
מועצת המנהלים מצביעה להמשיך לפעול לפי הנחיות קרן הרצון הטוב
נכון ל-31 בדצמבר 2010, קרן הרצון הטוב שילמה כ-614 מיליון אירו (כ-860 מליון דולר לפי שער הדולר הנוכחי) לבעלי רכוש או יורשיהם. בנוסף, ועידת התביעות השאירה בצד כ-69 מליון אירו (כ-97 מיליון דולר) לצורך תשלומים עתידיים לתביעות ספציפיות מקרן הרצון הטוב.
בסה"כ כשליש מהכנסות הארגון היורש – סכום כולל של 683 מליון אירו (957 מיליון דולר לפי השער הנוכחי) – שולם או הושאר בצד למען בעלי הרכוש המקוריים או יורשיהם.
כחלק מהישיבה השנתית שלו, הצביע היום דירקטוריון ועידת התביעות להמשיך לפעול לפי ההנחיות הקיימות של קרן הרצון הטוב.
במהלך 16 השנים האחרונות, שקל דירקטוריון ועידת התביעות את כל הנושאים שהובאו לפניו בהקשר של קרן הרצון הטוב, בהם תאריכי היעד להגשת הבקשות. הדירקטוריון איזן מוסרית ואתית את הקדימויות המוסריות המתחרות שהוצבו לפניו.
מועצת הנבחרים של יהודי בריטניה, ארגון חבר בדירקטוריון ועידת התביעות, הציע לפתוח מחדש את קרן הרצון הטוב ולאפשר הגשת בקשות למשך שנה אחת, בהתבסס על המלצות דוח שהזמינה מג'פרי גרודר ב-2010. דוח גרודר גם המליץ לשלם רק ליורשים הזכאים הנמצאים ב"מצוקה" ועל בסיס פרופורציוני מתוך סכום כסף שנקבע מראש.
תשלומים אלה התאפשרו בזכות מאמציה האינטנסיביים של ועידת התביעות מאז 1990, הן במו"מ על תהליך תביעה מול גרמניה ולאחר מכן על הקמת קרן רצון טוב למען היורשים שפספסו את תאריך היעד.
יתרה מזאת, ועידת התביעות טיפלה ב-8700 תביעות לטובת בעלי רכוש או יורשיהם שהגישו את בקשותיהם במסגרת תאריך היעד שהקצתה הממשלה.
ועידת התביעות סייעה לבעלי הרכוש וליורשים במאמציהם להשיב לעצמם רכוש שאבד בתקופת השואה. ועידת התביעות היא זו שדחקה ברפובליקה הפדרלית המאוחדת של גרמניה לשלב בחוק הרכוש משנת 1990 הוראות להשבת רכוש יהודי שאבד בתקופת השואה. בזכות התעקשותה של ועידת התביעות על הוראות האלה בוסס תהליך המאפשר ליורשים לתבוע נכסים שאבדו בתקופת השואה. אלמלא תפקידה של ועידת התביעות בנושא הזה, היה כל הרכוש היהודי במזרח גרמניה לשעבר שאבד בשואה אובד לעולם. ועידת התביעות יידעה את הציבור ב-1992 שגרמניה קבעה תאריך יעד להגשת תביעות.
לאור העובדה שמשפחות רבות הושמדו כליל בשואה, ולאור עשרות השנים שעברו מאז, ועידת התביעות ידעה שאינספור פריטי רכוש ייוותרו ללא דורש, וכי ללא פעולה מצידה, כל הרכוש יעבור לבעלותה של גרמניה, או לבעלות הבעלים האחרונים, שאינם יהודים. לכן התעקשה ועידת התביעות על חקיקה שתאפשר לה להשיב רכוש ללא דורש לאחר שיוחלט שאבד ליהודים בתקופת השואה.
הארגון היורש של ועידת התביעות הגיש בסופו של דבר למעלה מ-120,000 בקשות, אולם רובן היו נטולות ביסוס, מאחר שהרכוש לא היה בבעלות יהודית לפני כן; התביעות הוגשו על ידי יורשים, או שהיו תביעות כפולות. מתוך התביעות שהגישה ועידת התביעות ואושרו עד כה על ידי הרשויות הגרמניות, 86% נדחו מאחת או יותר הסיבות הנ"ל.
הכנסות הארגון היורש של ועידת התביעות משמשות לאספקת מזון, טיפול רפואי, סיוע ביתי ושירותים חיוניים אחרים לניצולי שואה קשישים ונזקקים בכל רחבי העולם. בדרך כלל, המימון הזה הוא הסיוע היחיד הזמין לניצולי שואה במדינות שבהן אין עוד משאבים זמינים לסייע להם.
קרן הרצון הטוב – אירועי מפתח
להלן ציר זמן של החלטות הדירקטוריון ונושאי המשרה של ועידת התביעות בהקשר של קרן הרצון הטוב:
"על מנת לסייע בידי מגישי בקשות שאין בידם מידע מלא, ועידת התביעות מקימה את המחלקה לאיתור רכוש. אם אתם מאמינים שייתכן שאתם או קרובי משפחתכם הייתם בעליהם של רכוש יהודי במזרח גרמניה לשעבר, אנא צרפו מידע רב ככל האפשר לבקשתכם, והמחלקה תנסה לאתר את הרכוש. אנא כתבו לפיטר הויס, המחלקה לאיתור רכוש, בכתובת האמורה. השירות ניתן ללא תשלום".
קרן הרצון הטוב נסגרה כדי שועידת התביעות תוכל להמשיך להקצות כספים מהארגון היורש ולתת מענה על צרכים סוציאליים חיוניים של ניצולי שואה יהודיים. על החלטה זו השפיעו מספר קדימויות מוסריות מתחרות: האינטרסים של היורשים שלא הגישו לגרמניה תביעה על נכסיהם עד לתאריכים היעד ב-1992-1993, ולא לקרן הרצון הטוב של ועידת התביעות ב-12 השנים שלאחר מכן עד למרץ 2004, והצרכים הגוברים של ניצולי השואה הקשישים, הנזקקים, שקיבלו וממשיכים לקבל סיוע מהארגון היורש.