רכוש משפחת ורטהיים
תמונה של כלבו ורטהיים המקורי בלייפציגר פלאץ, לפני המלחמה.
קבוצת חנויות הכלבו של ורטהיים הייתה בין חנויות הכלבו היהודיות גדולות והידועות ביותר בגרמניה שלפני היטלר. בבעלותה של המשפחה היו מספר חנויות, כולל הכלבו המפורסם בלייפציגר פלאץ בברלין.
השליטה בחנויות הכלבו הייתה בידי שלושה אחים במשפחה. כבר ב-1933, חנויות כלבו יהודיות הפכו למטרה והנאצים החרימו אותם, ולבסוף הלאימו אותם. החברה שרכשה את חברות ורטהיים אחרי המלחמה הייתה לאחת הקמעונאיות המצליחות ביותר בגרמניה, ונרכשה ב-1993 על ידי Karstadt.
אחרי איחוד גרמניה, ועידת התביעות, בתפקידה כארגון היורש, הגישה תביעות על רכוש ורטהיים. ב-2001 נקבעו פסקי דין בנושא לטובת ועידת התביעות. ממשלת גרמניה ו-Karstadt ערערו על ההחלטה למסור את הרכוש לוועידת התביעות. ב-2003, לאחר מספר פניות של ועידת התביעות, הממשלה משכה את ערעורה. Karstadt סירבו לעשות זאת.
באוקטובר 2006, דחה בית המשפט העליון בגרמניה את ערעורה של Karstadt על החלטו במרץ 2005, לפיה יש להעביר את כספי מכירת הרכוש לוועידת התביעות. בתיק המוקדם יותר בו התקבלה החלטה זו, מכרה הממשלה את הנכס בלייפציגר שטראסה במזרח ברלין לשעבר למשקיע פרטי, ב-2001. בנכס שכן בעבר משרדה של חברת ורטהיים.
ב-1 בדצמבר 2005, הודיעה Karstadt על כוונתה למשוך את התביעות בעניין רוב הנכסים של ורטהיים.
ב-2006, כפי שצויין בדוחות הכספיים, הגיעו הכנסותיה של ועידת התביעות מהתביעות בעניין ורטהיים לכ-25 מליון דולר.
ב-30 במרץ 2007, הגיעה ועידת התביעות להסדר עם Karstadt , בעיקר בעניין משולש לנה (Lenné ), אזור במרכז ברלין שהיה כפוף להחלפת קרקעות לפני איחוד גרמניה. ב-1991, ממשלת גרמניה נתנה את הקרקע במשולש ל-Karstadt , שמכרה אותו לקבוצת Beisheim . הקרקע שובחה ונמצאים עליה משרדים וחנויות ומלון ריץ-קרלטון. במסגרת ההסדר, Karstadt שילמה לוועידת התביעות 88 מליון אירו. התשלומים ליורשים מסוימים הוסדרו.
